במאמר הזה
- מה סעיף 50 של חוק ה-AI האירופי דורש מאז 2 באוגוסט 2026?
- מה נדחה ל-2 בדצמבר 2026, ולמי?
- צוות השיווק שלכם הוא ספק או משתמש?
- אילו נכסים שיווקיים שנוצרו ב-AI צריך לסמן?
- שאלות נפוצות
- צריך לסמן כל תמונת AI בפרסום באירופה?
- חוק ה-AI האירופי חל על חברות ישראליות?
- המועד של 2 בדצמבר 2026 רלוונטי לצוותי שיווק?
- מה נחשב בדיקה אנושית של טקסט שנוצר ב-AI?
- צריך לסמן תוכן AI שפורסם לפני אוגוסט 2026?
- מה כדאי לעשות לפני 2 בדצמבר 2026?
- מקורות
- מאז 2.8.2026, סעיף 50 של חוק ה-AI האירופי (EU AI Act) מחייב ארגונים שמשתמשים בכלי AI במסגרת עסקית לסמן בבירור דיפפייקים וטקסט שנוצר ב-AI ומתפרסם בנושאים של עניין ציבורי, אלא אם אדם בעל ידע בדק אותו ומישהו נושא באחריות לפרסום.
- המועד 2.12.2026 רלוונטי רק לספקים: מערכות AI גנרטיביות שהוצאו לשוק האירופי לפני 2.8.2026 צריכות עד אז להטמיע סימון קריא למכונה בתוצרים שלהן. החובות של המשתמשים, שחלות על רוב צוותי השיווק, לא נדחו.
- לפי הנציבות האירופית, חברה ישראלית שמפתחת כלי AI שהתוצרים שלו משמשים באיחוד כפופה לחוק. חברה שרק משתמשת בכלים כדי לשווק לאירופה צריכה לבדוק את מעמדה עם עורך דין, כי דף ההסברים של הנציבות לא מתייחס למקרה הזה במפורש.
אתם משווקים מוצר SaaS מתל אביב ללקוחות בגרמניה, בצרפת ובהולנד. הצוות הפיק סרטון עם אווטאר AI לקמפיין, מנהלת המוצר שואלת אם צריך לסמן אותו, וספק הכלי מבטיח שהוא “מטפל ברגולציה”.
נכון לאוקטובר 2026, כללי השקיפות בסעיף 50 של חוק ה-AI האירופי בתוקף כבר כמעט שלושה חודשים. ריכזנו כאן רק את מה שמאשרים דף השאלות והתשובות של הנציבות האירופית וניתוח של משרד עורכי הדין Morgan Lewis, והפכנו אותו לצ’קליסט סימון לנכסים שיווקיים. זה מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
מה סעיף 50 של חוק ה-AI האירופי דורש מאז 2 באוגוסט 2026?
סעיף 50 בתוקף מ-2.8.2026, והוא מחלק את חובות השקיפות בין ספקים (providers), שמפתחים מערכות AI, לבין משתמשים (deployers), שמפעילים אותן במסגרת מקצועית. לפי דף השאלות והתשובות של הנציבות האירופית על סעיף 50, ספקים חייבים לוודא שאנשים יודעים שהם מדברים עם צ’טבוט, סוכן AI או אווטאר, אלא אם זה ברור מאליו. ספקים של מערכות שמייצרות אודיו, תמונות, וידאו או טקסט סינתטיים חייבים לסמן את התוצרים בפורמט קריא למכונה שמאפשר לזהות אותם כתוכן שנוצר או עובד ב-AI.
המשתמשים חייבים לסמן בבירור דיפפייקים וטקסט שנוצר או עובד ב-AI ומתפרסם בנושאים של עניין ציבורי בלי בדיקה אנושית או פיקוח עריכתי, וליידע אנשים שנחשפים למערכות לזיהוי רגשות או לסיווג ביומטרי. הגילוי צריך להיות ברור, בתווית גלויה או קולית שלא דורשת כלים טכניים, ולהופיע לכל המאוחר בחשיפה הראשונה. לפי הנציבות, הקנסות יכולים להגיע ל-15 מיליון אירו או ל-3% מהמחזור העולמי בשנת הכספים הקודמת.
מה נדחה ל-2 בדצמבר 2026, ולמי?
רק ספקים של מערכות AI גנרטיביות שהוצאו לשוק האירופי לפני 2.8.2026 קיבלו ארכה עד 2.12.2026, ורק לגבי הסימון הקריא למכונה. מערכות שהושקו מ-2.8.2026 ואילך חייבות לעמוד בדרישה מהיום הראשון.
פוסט של Morgan Lewis מ-12.8.2026 כותב זאת במפורש: תקופת המעבר של 2 בדצמבר לא דוחה את חובות המשתמשים. מי שתכנן לסמן את הקמפיינים לאירופה עד דצמבר, היה צריך לעשות זאת כבר באוגוסט.
צוות השיווק שלכם הוא ספק או משתמש?
ברוב המקרים צוות השיווק הוא משתמש, כי הוא מפעיל מערכות AI במסגרת מקצועית, והחברה שפיתחה את הכלי היא הספק. לפי הנציבות, גם פרילנסרים שמשתמשים ב-AI בעבודה בתשלום נחשבים משתמשים.
הקו יכול לזוז: Morgan Lewis מגדירים משתמש כמי שמפעיל מערכת של ספק בלי שינוי מהותי ובלי למתג אותה מחדש, ולכן צ’טבוט שבניתם בעצמכם, או מחולל תוכן של ספק שאתם מוכרים תחת המותג שלכם, יכולים להפוך אתכם לספק. כשאתם מזמינים סרטון מאחת חברות הפקת וידאו AI, כדאי לסכם בכתב מי מסמן את התוצר ומי אחראי לתווית הגלויה לפני שהקמפיין עולה באירופה.
לחברות ישראליות זו השאלה המרכזית. הנציבות קובעת שספקים שממוקמים מחוץ לאיחוד כפופים לחוק כשהתוצרים של המערכת שלהם משמשים באיחוד, כך שסטארט-אפ ישראלי שמוכר כלי ליצירת תוכן ללקוחות אירופיים נמצא בתחולה. דף ההסברים לא מתייחס בנפרד למשתמשים שממוקמים מחוץ לאיחוד, ולכן חברה ישראלית שמריצה קמפיינים עם תוכן AI מול קהל אירופי צריכה לברר את מעמדה עם עורך דין לפני שהיא מניחה שהחוק לא חל עליה.
אילו נכסים שיווקיים שנוצרו ב-AI צריך לסמן?
צריך לסמן תמונות, וידאו ואודיו שנוצרו ב-AI ועלולים להיראות אמיתיים, וטקסט בנושא ציבורי שנכתב ב-AI ולא עבר בדיקה של אדם בעל ידע. הנציבות מגדירה דיפפייק כתוכן שדומה לאנשים, חפצים, מקומות, גופים או אירועים קיימים ועלול להיראות אותנטי. מי שקרא אצלנו על סרטוני AI בבחירות 2026 מכיר את המבחן: השאלה היא אם הצופה עלול להאמין שזה אמיתי.
| נכס | צריך סימון? | איך |
|---|---|---|
| אווטאר AI או קול משוכפל שדומים לאדם אמיתי | כן | תווית גלויה או קולית מהחשיפה הראשונה |
| תמונה ריאליסטית של מוצר, מקום או אירוע אמיתיים | כנראה, אם אפשר לחשוב שהיא אמיתית | תווית גלויה על הנכס |
| מודעה יצירתית, סאטירית או בדיונית באופן מובהק | כן, בהיקף מצומצם | כיתוב או שקף סיום שלא פוגעים ביצירה |
| איור מסוגנן שאיש לא יחשוב שהוא אמיתי | כנראה שלא | לתעד את השיקול |
| מאמר בנושא כלכלי או ציבורי שנכתב ב-AI בלי בדיקה | כן | תווית על הטקסט |
| אותו מאמר אחרי בדיקה אנושית מהותית | לא | תיעוד הבדיקה ועורך אחראי בשם |
| צ’טבוט AI באתר | חובת הספק, אלא אם ברור מאליו | לבדוק את הגילוי של הספק באינטראקציה הראשונה |
| זיהוי רגשות בבדיקות מודעות | כן, ליידע את הנבדקים | הודעה, גם בניתוח בדיעבד |
בטקסט, בדיקה אנושית מתועדת היא הכלי המרכזי. קוד הנוהג לשקיפות של תוכן שנוצר ב-AI (Code of Practice on Transparency of AI-generated Content) הוא וולונטרי, וחברות שלא מצטרפות אליו צריכות להוכיח עמידה בדרכים אחרות ועלולות לקבל יותר בקשות מידע.
שאלות נפוצות
צריך לסמן כל תמונת AI בפרסום באירופה?
לא כל תמונה. חובת המשתמשים חלה על דיפפייקים, כלומר תוכן AI שדומה לאנשים, חפצים, מקומות או אירועים קיימים ועלול להיראות אותנטי. איור מסוגנן בדרך כלל לא עונה להגדרה, וסצנה ריאליסטית או דמות סינתטית בדרך כלל כן. גם יצירה סאטירית או בדיונית מובהקת צריכה גילוי, בצורה שלא פוגעת בה.
חוק ה-AI האירופי חל על חברות ישראליות?
על ספקים ישראליים, כן: הנציבות קובעת שספקים מחוץ לאיחוד כפופים לחוק כשהתוצרים של המערכת שלהם משמשים באיחוד. לגבי חברות ישראליות שרק משתמשות בכלי AI כדי לשווק לקהל אירופי, דף ההסברים של הנציבות לא מתייחס לכך במפורש. חברה כזו צריכה לקבל ייעוץ משפטי על מעמדה.
המועד של 2 בדצמבר 2026 רלוונטי לצוותי שיווק?
בדרך כלל לא. המועד חל רק על ספקים של מערכות AI גנרטיביות שהוצאו לשוק האירופי לפני 2.8.2026, ורק על הסימון הקריא למכונה של התוצרים שלהן. חובות המשתמשים, כולל סימון דיפפייקים וטקסט בנושאים ציבוריים, בתוקף מאז 2.8.2026, כפי שמאשרים גם הנציבות וגם Morgan Lewis.
מה נחשב בדיקה אנושית של טקסט שנוצר ב-AI?
בדיקה אנושית היא בחינה מכוונת של התוכן עצמו על ידי אדם עם ידע ושיקול דעת מקצועי בנושא. בדיקת איות, תיקוני דקדוק ובדיקות טכניות לא נחשבות. בנוסף, אדם צריך לשאת באחריות המשפטית הסופית לפרסום. טקסט שעומד בתנאים האלה לא צריך תווית AI.
צריך לסמן תוכן AI שפורסם לפני אוגוסט 2026?
לא. לפי הנציבות, תוכן שנוצר לפני 2.8.2026 לא צריך סימון רטרואקטיבי. נכסים חדשים, כולל גרסאות חדשות של קמפיינים ישנים, כפופים לכללים. כדאי לתעד מתי נוצר כל נכס ירוק-עד, כמו סרטון בדף נחיתה, כי התאריך הזה קובע אם נדרשת תווית.
מה כדאי לעשות לפני 2 בדצמבר 2026?
בדקו את כל הנכסים שעלו מול קהל אירופי מאז 2.8.2026, הוסיפו שלב בדיקה אנושית עם אחראי בשם לכל טקסט שנכתב בעזרת AI, ובקשו מכל ספק AI הסבר איך הוא מסמן את התוצרים שלו. Morgan Lewis ממליצים למשתמשים לקבל את המידע הזה מהספקים, שהמערכות שלהם מלפני אוגוסט חייבות לשאת סימון עד דצמבר. צוות שמכניס את שאלת הסימון לתהליך אישור התוכן מקבל את ההחלטה פעם אחת לכל נכס, ברגע שהוא מאושר לפרסום.
מקורות
דרור פלדמן
דרור פלדמן הוא איש תוכן ומנהל שיווק דיגיטלי עם ניסיון מעשי של שנים בבניית מערכות ואסטרטגיות עבור מותגים בעל שם עולמי. הוא ניהל ישירות צוותי שיווק גדולים בשווקים רבים בישראל...
