במאמר הזה
- בקצרה
- מה בדיוק אומר סעיף 2א2 לחוק הבחירות?
- איך צריך להיראות סימון שעומד בכללים?
- מה לא נכנס לחובת הסימון?
- למה סימון תקין עדיין לא מספיק?
- מה אסור להכניס לפריים גם עם סימון מושלם?
- ומה לגבי ילדים בפריים?
- אילו תאריכים כובלים את לוח ההפקה?
- מי תחטוף, המפלגה או ההפקה?
- ומה עם כללי הפלטפורמות?
- איך בונים תהליך הפקה שעומד בזה?
- שאלות ותשובות
בקצרה
- המאמר הוא סקירה מקצועית ואינו ייעוץ משפטי.
- מ-26 ביולי 2026 חלה חובת גילוי על כל תעמולת בחירות שנוצרה או נערכה באמצעי דיגיטלי, לרבות בינה מלאכותית. החובה חלה על כל מפרסם, לא רק על מפלגות ומועמדים.
- בסרטון הסימון חייב להופיע לאורך כל משך הופעת התוכן, בגופן שגודלו חמישה אחוזים לפחות מגובה המסך או מרוחבו, לפי הגבוה מביניהם.
- סימון תקין יוצר חזקה שעמדתם בחובה, אבל הוא לא מחסן. יו״ר ועדת הבחירות כבר הוריד סרטון מסומן מהאוויר, כי ההבהרה הופיעה בכיתוב הפוסט ולא בתוך הפריים.
- יצירת דמויות חיילי צה״ל בבינה מלאכותית נחשבת שימוש אסור בנכס ציבורי, גם כשההוראה הספציפית על צה״ל עדיין לא הייתה בתוקף.
- חובת הסימון לא חלה על פריימריז ולא על איור מובהק. ככל שהנכס פוטוריאליסטי יותר, כך הוא קרוב יותר לחובה.
ב-26 ביולי 2026 קרו שני דברים. הכללים לסימון תעמולת בחירות שנוצרה בבינה מלאכותית נכנסו לתוקף, ובאותו יום יו״ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-26, השופט נעם סולברג, הורה להסיר וידאו AI מכל חשבונות הרשת של השר בצלאל סמוטריץ׳ ושל הציונות הדתית, בעקבות עתירות של מפלגת ישר ושל עמותת בוחרים בישראל. בסרטון נראתה דמותו של גדי איזנקוט לוחצת יד לאבו מאזן, ומנסור עבאס מצטרף. האירוע מעולם לא קרה.
מה שהופך את ההחלטה הזאת לחשובה למי שמפיק וידאו לקמפיין הוא לא ההסרה. זה שלסרטון הייתה הבהרה שהוא נערך ב-AI, והיא לא הספיקה. זאת הנקודה שכל מטה קמפיין צריך להבין לפני שהוא מעלה וידאו חדש לאוויר.
מה בדיוק אומר סעיף 2א2 לחוק הבחירות?
חוק הבחירות לכנסת ה-26 התשפ״ו (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה) הוסיף את סעיף 2א2 לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי״ט-1959. עם זאת, הסעיף הוא הוראת שעה בלבד, שתוקפה עד תום שנה מיום הבחירות, שנקבעו ל-27 באוקטובר 2026.
ההגדרה רחבה בכוונה. ״נחזות עמוקה״ היא תוכן חזותי או קולי הכולל דמות, מקום, אירוע, מסמך או חפץ אחר אשר עשויים להיחזות ככאלה שתועדו במקור, אולם נוצרו באמצעי דיגיטלי או נערכו באמצעי כאמור באופן ששינה אותם שינוי מהותי. שימו לב לשלוש מילים: ״או קולי״: שכפול קול של מועמד הוא על אותו משקל של וידאו.
שתי נקודות שמנהלי קמפיין הבחירות עלולים לפספס:
- החובה מנוסחת על ״אדם המפרסם תעמולת בחירות״, ולא על מפלגות ומועמדים בלבד. לכן פעיל שמעלה סרטון מהחשבון הפרטי שלו חשוף בדיוק כמו דובר רשמי.
- הסעיף נוסף לרשימת ההוראות שחלות גם מחוץ לתקופת 90 הימים שלפני הבחירות. אין חלון שקט. לעומת זאת, החובה לא חלה רטרואקטיבית על תעמולה שפורסמה לראשונה לפני יום התחילה.
איך צריך להיראות סימון שעומד בכללים?
כללי בחירות 2026, נותנים שתי חלופות. אפשר לציין במפורש שהתוכן, כולו או חלק מסוים ממנו תוך ציון אותו חלק, נוצר באמצעי דיגיטלי ולא תועד במקור, או שנערך באמצעי דיגיטלי באופן ששינה אותו שינוי מהותי. לחלופין אפשר להשתמש באחד משני הלוגואים הרשמיים שנקבעו בתוספת לכללים, האחד לתוכן שנוצר כולו או רובו דיגיטלית והשני לתוכן שנערך בשינוי מהותי. לעומת זאת, בתוכן קולי טהור אי אפשר להשתמש בלוגו.
דרישות התצוגה מנוסחות כמו בריף עיצובי, ולא במקרה. הודעת הגילוי נכתבת על רקע חלק, בצבע בעל ניגודיות גבוהה לרקע המקטע, במיקום בולט, בגופן קריא וברור, בלי גופן דחוס ובלי הקטנה אופקית של האותיות, ובשפה זהה לשפת התוכן. בתמונה דיגיטלית או בתוכן מודפס הגופן יהיה 5% לפחות מגובה התוכן או 10 נקודות, לפי הגדול מביניהם. בסרטון ההודעה מלווה את התוכן לכל משך הופעתו, בגופן שגודלו 5% לפחות מגובה המסך או מרוחבו, לפי הגבוה מביניהם. בתוכן קולי שאין לצידו רכיב חזותי, ההודעה מושמעת בתחילתו ובסופו, בעוצמה ובמהירות שאינן שונות מהותית משאר ההקלטה.
בתוך הכללים מסתתר הסעיף שהופך את כל זה מנטל לכלי. מי שצירף הודעת גילוי לפי הכללים, חזקה עליו שעמד בחובת הגילוי. במילים אחרות, סימון נכון מעביר אתכם לצד הבטוח של הוויכוח לפני שהוא מתחיל.
מה לא נכנס לחובת הסימון?
גבולות החובה חשובים לתכנון לא פחות מהחובה עצמה, ושניים מהם התבררו בהחלטה אחת מ-11 באוגוסט 2026, שדחתה עתירה בשני ראשים.
הראשון נוגע לפריימריז. עו״ד ורו״ח ירון מאירי עתר נגד השר שלמה קרעי, ראש מטהו ומפלגת הליכוד, בטענה שסרטון AI שפרסם קרעי במסגרת קמפיין הפריימריז שלו לא סומן כנדרש. סולברג דחה את הטענה וקבע שהחוק אינו מחיל את חובת הסימון על תעמולת בחירות במסגרת בחירות מקדימות במפלגות.
המחוקק החיל במפורש הוראות מסוימות על פריימריז, והסעיף שעוסק בסימון תוכן שנוצר באמצעים דיגיטליים אינו אחד מהן. שימו לב שבפריימריז עדיין חלה חובת ציון מזמין הפרסום לפי סעיף 2א1, שהוחל במפורש על בחירות מקדימות, אבל חובת סימון ה-AI לא.
השני נוגע לאיור שפרסם קרעי, ובו שופטים ומבנה שעליו הכיתוב בג״ץ. גם הוא נדחה, והנימוק הוא הלב של ההגדרה: חובת הגילוי נועדה לתוכן חזותי או קולי שעשוי להיראות כאילו תועד במציאות. כשברור שהדמויות והאלמנטים אינם תיעוד אמיתי ואינם עשויים להיחזות ככאלה, אין חובת סימון. איור מובהק, קריקטורה ואנימציה סטייליסטית נמצאים מחוץ למעגל. פוטוריאליזם נמצא בפנים. ככל שהנכס שלכם יפה ומציאותי יותר, כך הוא קרוב יותר לחובה.
ויש עוד שני גבולות פשוטים. החובה לא חלה על תעמולה שפורסמה לראשונה לפני יום התחילה, ועריכה שאינה משנה את התוכן שינוי מהותי אינה מפעילה אותה. חיתוך, שינוי גודל ותיקון צבע אינם הופכים סרטון לנחזות עמוקה.
נקודה אחרונה למי שחושש מהצפת עתירות: העותר חויב לשלם 5,000 שקלים הוצאות לאוצר המדינה על עתירה שנדחתה בהעדר עילה ובהחלטה צוין שאותו עותר הגיש קודם לכן עתירה דומה נגד בצלאל סמוטריץ׳, שנדחתה אף היא. המערכת הזאת עולה כסף גם למי שמגיש סתם, והיא דוחה טענות בלי קשר לזהות הנתקף.
למה סימון תקין עדיין לא מספיק?
כאן נכנסת ההחלטה בעניין סמוטריץ׳ שרשמתי עליה בהתחלה. סולברג לא הכריע שם לפי סעיף 2א2 כלל, אלא לפי סעיף 13 לחוק, האוסר תעמולה שיש בה משום הפרעה בלתי הוגנת לתעמולה של רשימה אחרת. המבחן הוא ודאות קרובה להטעיה ממשית של הבוחר, וההטעיה נבחנת גם בפן הצורני, כלומר טשטוש הזהות וההפרדה בין הרשימות ובנוגע למסריהן.
הסרטון יצר רושם של זיקה פוליטית ושותפות שלא קיימת, וזה מספיק לסולברג. ההבהרה שנוספה לצידו נכשלה מסיבה טכנית לגמרי: התצוגה בפייסבוק תלוית מכשיר. בפוסט רגיל ההבהרה מופיעה רק אחרי לחיצה על ״עוד״, ובנייד יש סיכוי טוב שהצופה לא יראה אותה בכלל. גולש שמביט בסרטון ואינו מחפש פרשנויות מסביבו, פשוט לא יתקל בה. עוד קודם לכן, בהחלטה מפברואר 2026, סולברג עצמו הציע את דרך ההבהרה כפתרון. עכשיו הוא הבהיר איפה היא מפסיקה לעבוד.
הכלל המעשי: הבהרה שיושבת בכיתוב הפוסט שווה אפס אם צופה במובייל צריך ללחוץ ״עוד״ כדי לראות אותה. הסימון נצרב לתוך הפריים, גלוי לאורך כל הסרטון. בנוסף, אותה החלטה ציינה שהסרטון הופץ בחשבונות נוספים בלי ההבהרה בכלל. אתם אחראים גם לעותקים שיוצאים מהידיים שלכם.
מה אסור להכניס לפריים גם עם סימון מושלם?
ב-6 באוגוסט 2026 ניתנה החלטה שניה, הפעם נגד גדי איזנקוט ומפלגת ישר, בעתירה של הליכוד. בסרטון הופיעו דמויות של חיילי צה״ל שנוצרו בבינה מלאכותית בפעילות מבצעית ובהקשה על דלת בית, במה שנראה כהודעה על חללים. סולברג קבע שהמדים הם נכס ציבורי בלתי מוחשי, ושהשימוש בהם ובדמויות החיילים היה רכיב משמעותי במסר התעמולתי, ובכך נוצרה זיקה אסורה בין איזנקוט לצה״ל.
שימו לב לתזמון, כי הוא מה שהופך את ההחלטה לחשובה. הסרטון פורסם לפני שנכנסה לתוקף ההוראה המיוחדת האוסרת שימוש בצה״ל בתעמולת בחירות, ובכל זאת הוא הוסר. סולברג קבע שהאיסור הכללי על שימוש בנכסי ציבור לצורכי תעמולה, שבסעיף 2א וחל כל השנה, חל גם כאן. במילים אחרות, גם כשההוראה הספציפית עדיין לא בתוקף, יש כלל רחב יותר שממתין מאחוריה.
לכן זה התקדים החשוב ביותר להפקה. לפיכך הניחו שאותו היגיון יורחב למדי משטרה, לסמלי יחידות ולמרחבים ממשלתיים, ושאסור לצלם וגם אסור לייצר. במקביל, סעיף 2ב אוסר שימוש בצה״ל באופן שעלול ליצור רושם של הזדהות עם מפלגה, ואוסר שימוש בשמו או בדמותו של איש כוחות ביטחון שנפצע או נפל, או של נפגע פעולת איבה, בלי הסכמה בכתב.
ומה לגבי ילדים בפריים?
כאן יש שאלה פתוחה שכדאי להכיר. סעיף 2ג אוסר לשתף בתעמולת בחירות ילד מתחת לגיל 15, למעט שימוש בצילום או בהקלטה שבהם מופיע ילד בפעילות שגרתית. אבל האם דמות ילד סינתטית נחשבת ״שיתוף״ עדיין לא הוכרע, ולאור ההיגיון בהחלטת חיילי צה״ל התשובה הזהירה היא כן. מכיוון שאין פסיקה, זה בדיוק סוג הסיכון שלא כדאי להיות הראשון שבודק אותו.
אילו תאריכים כובלים את לוח ההפקה?
שלושה, וכולם כבר בפתח. ראשית, סעיף 7 מתיר שימוש באות הרשימה רק ב-42 הימים שלפני יום הבחירות, כלומר החל מ-15 בספטמבר 2026. שנית, סעיף 5 אוסר תעמולה בשידורי רדיו וטלוויזיה ב-60 הימים שלפני הבחירות, כלומר מ-28 באוגוסט 2026, למעט מסגרת הזמן המוקצב. לבסוף, שידורי הטלוויזיה עצמם מוגבלים ל-14 הימים האחרונים וטעונים אישור יו״ר ועדת הבחירות, ולכן הם צריכים להיסגר בהפקה הרבה לפני כן.
מעל כל אלה יושבת חובה שקל לשכוח, משום שהיא לא נראית כמו מגבלת תוכן. סעיף 2א1 מחייב כל מודעת בחירות לשאת את שם האחראי להזמנתה ואת הדרכים ליצירת קשר איתו, וב-2026 החובה הזאת הורחבה כך שהיא חלה גם מחוץ לתקופת 90 הימים. במילים אחרות, היא רצה כל השנה ועל כל נכס ממומן.
מי תחטוף, המפלגה או ההפקה?
שניהם, וזה החלק שסוכנויות נוטות לגלות מאוחר מדי. סעיף 17 קובע שהמפר הוראה מהוראות החוק, או אינו מקיים חיוב שהוטל עליו על ידי יו״ר ועדת הבחירות, דינו מאסר שישה חודשים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין. הניסוח מדבר על ״המפר״, לא על ״המועמד״.
מעבר לזה, יו״ר הוועדה מוסמך להוציא צו מניעה, והפרתו נדונה כביזיון בית משפט. הכללים קובעים במפורש שהפרה יכולה להיעשות גם בידי אדם אחר הפועל בעבור הסיעה, ואותו אדם נדרש להישמע לפני שיוטלו עליו סנקציות. קנס כזה מקוזז מכספי מימון המפלגות עד 10%. בשתי ההחלטות מיולי ומאוגוסט 2026 נפסקו גם הוצאות של 5,000 שקלים לכל עותר. ב-2026 גם נוסף חוב לפי חוק דרכי תעמולה להגדרת ״חוב״ בחוק המרכז לגביית קנסות, כך שההוצאות והקנסות נגבים דרך מנגנון הגבייה של המדינה.
מעבר לחוק הבחירות, סעיף 2(6) לחוק הגנת הפרטיות מגדיר שימוש בשמו, בכינויו, בתמונתו או בקולו של אדם לשם ריווח כפגיעה בפרטיות. זו לא הגנה אוטומטית לקמפיין ולא איסור אוטומטי עליו, כי יסוד ״לשם ריווח״ בהקשר פוליטי לא נקי מספק. זה כן אומר שדמות של מועמד יריב וקול משוכפל שלו הם חשיפה משפטית נוספת שיש לתמחר, לא רק שאלה של סימון.
ומה עם כללי הפלטפורמות?
זו שכבה נפרדת, ועמידה באחת לא פוטרת מהשנייה. טיקטוק אוסרת פרסום פוליטי בתשלום בישראל, כולל תשלום ליוצרים תמורת קידום מועמד ושימוש בכלי הבוסט, ומאפשרת תוכן AI רק בסימון, תוך שהיא שומרת לעצמה את הזכות להסיר גם תוכן מסומן אם הוא עלול להטעות בוחרים או להתחזות לפוליטיקאי. מטא של מארק צוקרברג מחייבת אישור מפרסם לקטגוריית נושאים חברתיים, בחירות ופוליטיקה, כיתוב ״שולם על ידי״, וגילוי נפרד על מדיה פוטוריאליסטית שנוצרה או נערכה ב-AI, עם פטור לעריכות זניחות כמו חיתוך, שינוי גודל ותיקון צבע. גוגל ויוטיוב דורשות סימון ״תוכן שונה או סינתטי״ בהגדרות הקמפיין ומייצרות גילוי אוטומטי של מזמין המודעה.
הפער בין השכבות הוא בדיוק מה שהפיל את הסרטון ביולי. הכיתוב היה כזה שפייסבוק מקבלת. המבחן הישראלי, ״בבירור ובגלוי״, מחמיר יותר דווקא בשאלת המיקום. הניחו שאתם צריכים לעמוד בשתיהן, והישראלית קובעת איפה הסימון יושב.
איך בונים תהליך הפקה שעומד בזה?
אז אפשר להירגע כי לו חייבים עורך דין שבודק כל נכס לפני העלאה. בקמפיין אמיתי מייצרים עשרות נכסים בשבוע בשלושה יחסי מסך, והבדיקה הידנית עלולה לגרום לשחיקה. התשובה היא להפוך את הציות לשכבה בתבנית, לא להחלטה של אדם.
בפועל זה נראה כך. שכבת הסימון נצרבת בווידאו עצמו ולא בפוסט, ונבנית פעם אחת כטמפלייט שמחשב אוטומטית 5% מגובה או מרוחב המסך לכל יחס מסך בנפרד, כדי ש-9:16 ו-16:9 ייצאו שניהם תקינים בלי לחשוב על זה שוב. כל נכס נושא רישום מקור שאומר מה נוצר, מה נערך, באיזה כלי ובאיזו גרסה, כי ברגע שמגיעה עתירה השאלה הראשונה תהיה איזה חלק בדיוק סונתז. הפצה חוזרת יוצאת רק מהקובץ המסומן, כדי שלא ייווצר עותק נקי בחשבון של פעיל. וכשהכללים משתנים, ואחרי שלוש החלטות בשלושה שבועות סביר שהם ישתנו, מרנדרים מחדש את כל הספרייה מהתבנית במקום לפתוח כל פרויקט מחדש.
זה בדיוק המקום שבו שירותי הבימוי וההפקה ב-AI שלנו נפגשים עם תהליכי האוטומציה. אנחנו בונים את שכבת הסימון פעם אחת בתוך תבנית מותגת, מייצרים ממנה חבילות מלאות ב-16:9, 9:16 ו-1:1 עם כתוביות ולפי מפרט כל פלטפורמה, ומחברים את זה לניהול הערוצים כך שגם ההפצה יוצאת מהמקור הנכון. קבצי המקור נמסרים למטה, בלי רישיון לחדש.
ולמי שתוהה למה זה מעניין את מי שעוסק בתוכן ולא במשפט: כל עתירה שמתקבלת הופכת לכתבה, וכל כתבה הופכת למקור שמנועי AI מצטטים כשמישהו שואל עליכם. ההחלטה של סולברג נמצאת היום בתוצאות לפני הסרטון עצמו. זה בדיוק אותו היגיון שכתבנו עליו במאמר על מדידת תוכן בעידן הזירו-קליק, רק שכאן המחיר של טעות אחת הוא לא CTR.
שאלות ותשובות
ממתי חלה חובת הסימון על תעמולת בחירות שנוצרה ב-AI?
כללי הבחירות (דרכי תעמולה)(עמידה בחובת הגילוי לגבי תעמולת בחירות שהיא נחזות עמוקה), התשפ״ו-2026, נכנסו לתוקף ב-26 ביולי 2026. הם חלים על תוכן שפורסם לראשונה ביום התחילה או אחריו, ולא על תעמולה שכבר פורסמה קודם. סעיף 2א2 לחוק הוא הוראת שעה שתוקפה עד תום שנה מיום הבחירות ב-27 באוקטובר 2026.
האם החובה חלה גם על גולש פרטי, או רק על מפלגות ומועמדים?
גם על גולש פרטי. חובת הגילוי בסעיף 2א2 מנוסחת על ״אדם המפרסם תעמולת בחירות״ ולא על מתמודדים בלבד. זה שונה מחובת הגילוי על ״מודעת בחירות״ לפי סעיף 2א1, שחלה על תעמולה בתשלום או על פרסום מטעם מתמודד או גוף הקשור לסיעה.
האם חובת הסימון חלה גם על בחירות מקדימות בתוך המפלגה?
לא. בהחלטה מ-11 באוגוסט 2026 דחה יו״ר ועדת הבחירות עתירה בעניין סרטון AI שפורסם בקמפיין פריימריז, וקבע שהחוק אינו מחיל את חובת סימון התוכן שנוצר באמצעים דיגיטליים על תעמולה בבחירות מקדימות במפלגות. שימו לב שחובת ציון מזמין הפרסום לפי סעיף 2א1 כן הוחלה במפורש על בחירות מקדימות, כך שבפריימריז חלה חובה אחת ולא השנייה.
האם איור, קריקטורה או אנימציה חייבים בסימון?
ככלל לא. באותה החלטה נקבע שחובת הגילוי נועדה לתוכן חזותי או קולי שעשוי להיראות כאילו תועד במציאות, וכשברור שהדמויות והאלמנטים אינם תיעוד אמיתי ואינם עשויים להיחזות ככאלה, אין חובת סימון. המבחן הוא מידת הפוטוריאליזם ולא הכלי וידאו AI שבו נוצר התוכן. איור מובהק נמצא מחוץ למעגל, ורנדר מציאותי נמצא בתוכו.
איך בדיוק צריך לסמן סרטון AI בקמפיין?
הודעת הגילוי חייבת ללוות את הסרטון לכל משך הופעת התוכן, בגופן שגודלו חמישה אחוזים לפחות מגובה המסך או מרוחבו, לפי הגבוה מביניהם. היא נכתבת על רקע חלק, בצבע בעל ניגודיות גבוהה, במיקום בולט, בגופן קריא ולא דחוס, ובשפה זהה לשפת התוכן. אפשר לנסח אותה כטקסט מפורש או להשתמש באחד משני הלוגואים הרשמיים שנקבעו בתוספת לכללים.
האם מספיק לכתוב ״נוצר ב-AI״ בכיתוב הפוסט בפייסבוק?
לא. בהחלטה מ-26 ביולי 2026 קבע יו״ר ועדת הבחירות שהבהרה שמופיעה רק אחרי לחיצה על ״עוד״ אינה עומדת בדרישה להבהיר בבירור ובגלוי, משום שהתצוגה בפייסבוק תלוית מכשיר וצופה במובייל לא יראה אותה. הסימון צריך להיות בתוך הפריים.
אם סימנתי כמו שצריך, האם הסרטון מוגן מהסרה?
לא לגמרי. סימון לפי הכללים יוצר חזקה שעמדתם בחובת הגילוי לפי סעיף 2א2, אבל הוא לא מחסן מפני עילות אחרות. סרטון מסומן עדיין יכול להיות מוסר לפי סעיף 13, האוסר הפרעה בלתי הוגנת, אם הוא יוצר רושם של זיקה או שותפות פוליטית שאינה קיימת, לפי מבחן הוודאות הקרובה להטעיה ממשית של הבוחר.
מותר להשתמש בחיילי צה״ל שנוצרו בבינה מלאכותית?
לא. בהחלטה מ-6 באוגוסט 2026 קבע יו״ר ועדת הבחירות שהמדים הם נכס ציבורי בלתי מוחשי, ושהשימוש בדמויות חיילי צה״ל שנוצרו בבינה מלאכותית יצר זיקה אסורה בין המועמד לצבא, בניגוד לסעיף 2א לחוק. זאת אף שהסרטון פורסם לפני שנכנסה לתוקף ההוראה המיוחדת האוסרת שימוש בצה״ל בתעמולה. במקביל, סעיף 2ב אוסר שימוש בצה״ל באופן שעלול ליצור רושם של הזדהות עם מפלגה.
האם אפשר לשכפל את קולו של מועמד?
ההגדרה של ״נחזות עמוקה״ כוללת במפורש תוכן קולי, ולכן קול משוכפל מחייב הודעת גילוי. בתוכן קולי שאין לצידו רכיב חזותי ההודעה מושמעת בתחילת ההקלטה ובסופה, ואי אפשר להסתפק בלוגו או בסימן גרפי. בנוסף, שימוש בקולו של אדם עשוי להקים חשיפה לפי סעיף 2(6) לחוק הגנת הפרטיות, ושכפול קול של מועמד יריב חושף גם לעילת הטעיה לפי סעיף 13.
מי נושא באחריות אם הסרטון לא סומן, המפלגה או חברת ההפקה?
שניהם עלולים להיות חשופים. סעיף 17 מטיל אחריות על ״המפר הוראה מהוראות חוק זה״, ניסוח שאינו מוגבל למועמדים. בנוסף, צו מניעה של יו״ר ועדת הבחירות נדון כביזיון בית משפט, וההוראות מתייחסות במפורש להפרה בידי אדם אחר הפועל בעבור הסיעה. הסכם מול הלקוח יכול להסדיר שיפוי, אבל הוא לא מבטל חשיפה סטטוטורית.
האם עמידה בכללים של מטא או גוגל מספיקה?
לא. אלה שתי שכבות נפרדות. מטא מחייבת אישור מפרסם וגילוי על מדיה פוטוריאליסטית שנוצרה ב-AI, גוגל ויוטיוב מחייבות סימון ״תוכן שונה או סינתטי״ בהגדרות הקמפיין, וטיקטוק אוסרת פרסום פוליטי בתשלום לחלוטין. אף אחת מהן אינה מחליפה את חובת הגילוי הישראלית, שמחמירה יותר בשאלת מיקום הסימון.
מפיקים וידאו לקמפיין ורוצים שזה יעבור?
אנחנו מפיקים נכסי וידאו AI עם שכבת סימון צרובה בתבנית, בכל יחס מסך, במחיר לפי נכס שנסגר לפני שמתחילים. שיחה של 30 דקות, בלי התחייבות.
המאמר הוא סקירה מקצועית ואינו ייעוץ משפטי. מקורות עיקריים:
כללי הבחירות (דרכי תעמולה)(עמידה בחובת הגילוי לגבי תעמולת בחירות שהיא נחזות עמוקה), התשפ״ו-2026,
חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה), התשפ״ו-2026,
החלטת יו״ר ועדת הבחירות בתב״כ 73/26 ו-74/26 מיום 26.7.2026,
חוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי״ט-1959.
סיקור: ynet על ההחלטה מ-26.7.2026,
ynet על ההחלטה מ-6.8.2026,
כלכליסט על כניסת הכללים לתוקף,
ערוץ 14 על דחיית העתירה בעניין הפריימריז מ-11.8.2026,
ערוץ 14 על כללי הסימון.
דרור פלדמן
דרור פלדמן הוא איש תוכן ומנהל שיווק דיגיטלי עם ניסיון מעשי של שנים בבניית מערכות ואסטרטגיות עבור מותגים בעל שם עולמי. הוא ניהל ישירות צוותי שיווק גדולים בשווקים רבים בישראל...
